אנדוסקופיות

WATS3D – הליך אנדוסקופי חדשני לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן הושט, אצלנו במכון!
מה הקשר בין צרבת וסרטן הושט?

היא בלוטה אנדוקרינית המפרישה הורמונים המשפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף. קשריות בבלוטת התריס (נודולים, גושים בבלוטת התריס – Thyroid nodules) הם גושים בגודל מספר מילימטרים ועד מספר סנטימטרים בבלוטת התריס, המופיעים בשכיחות גדולה באוכלוסייה.

קיום קשריות בבלוטה בדרך כלל לא משפיע על תפקודה, פרט למקרים לא שכיחים בהם הקשריות מפרישות עודף הורמוני בלוטת התריס.

על אף שלעיתים ניתן למשש את הקשריות, מרביתן מתגלות בבדיקת אולטראסאונד של הצוואר שהיא בדיקת הבחירה לאיתור קשרים בבלוטת התריס. מרבית הקשרים בבלוטה שפירים, ורק כ – 5% מהם ממאירים.

גילוי מוקדם לצורך הסרת תאים קדם-סרטניים מהושט:

המעקב השגרתי אחר ושט ע”ש בארט הוא ביצוע גסטרוסקופיה (אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות) ונטילת ביופסיות מארבעת הרבעים של דפנות הושט, ו/או ביופסיה מכל ממצא חשוד הנראה לעין בעת הבדיקה.

ביופסיות אקראיות אלו מכסות חלק קטן מהושט ולכן פיתחו את שיטת הביופסיה של WATS3D, אשר מאפשרת איסוף דגימות משטח הרבה יותר גדול ובכך יעילה הרבה יותר בשלילה/איתור של מחלה טרום-סרטנית.

מהם יתרונות שיטת WATS3D על שיטת הביופסיה הרגילה?

1. איסוף הדגימות בשיטת WATS3D מכסה שטח גדול הרבה יותר:

ביופסיה אקראית מכסה 4 איזורים נקודתיים מהושט בלבד, ואילו ב WATS3D הדגימות מרירית הושט נאספות באמצעות מברשת דקיקה, בקוטר 1מ”מ, בעלת זיזים זעירים בקציה. קצה המברשת מוברש כנגד ציפוי הושט שלך והזיזים הזעירים אוספים תאים מכל השטח הנבדק.

2. בדיקת הדגימות: הדמייה בשיטת WATS3D נותנת אבחנה הרבה יותר מדוייקת:

בביופסיה רגילה, הדגימות עוברות חיתוך לשכבות דקות, הנבדקות באמצעות מיקרוסקופ ידני. מבט זה הוא מוגבל ועלולים להחמיץ מידע בעל חשיבות אבחנתית בעת חיתוך הדגימה. לעומת זאת, ההדמיה התלת-מימדית במעבדות WATS3D מאפשרת יכולת ראייה וירטואלית של הדגימה בשלמותה, על-ידי שילוב של יותר מ-100 פרוסות אופטיות לתמונה אחת תלת מימדית של המבנה המקורי של התא. מבט ייחודי זה מעניק לרופא מידע קריטי שיעזור לו לאתר תאים לא בריאים מוקדם יותר וברמת דיוק גבוהה יותר.

סרטון הדמיה של השיטה ניתן לראות כאן:

קולונוסקופיה היא בדיקה של רירית המעי הגס (דרכי העיכול התחתונות) במטרה לאתר ולהסיר פוליפים, לזהות ממאירות, מחלה דלקתית, מקור דימום בלתי מוסבר ועוד.

האתגר המשמעותי בבדיקת הקולונוסקופיה הינו כיסוי כל שטח רירית המעי. במהלך הבדיקה כמעט תמיד יש שטחים קטנים שלא נראים ושם עלולים לפספס פוליפים קטנים ואף ממצאים משמעותיים יותר.

הסיבות לפספוס איזורים במעי בעת הבדיקה הן:

הכנה לקויה:

ההכנה לבדיקה האנדוסקופית חייבת להיות קפדנית! למרות שהיא מצריכה השקעה מצד הנבדק, השקעה זו משתלמת, כיוון שאיכות הבדיקה והיכולת לאתר את כל הממצאים נקבעים במידה רבה ע”פ דרגת נקיון המעי.

ניתן להיעזר בסרטון הבא – “המדריך לבדיקת קולונוסקופיה” – כדי לשפר את ההכנה לבדיקה:

מבנה המעי:

לעיתים בשל מבנה המעי (למשל, כשהמעי בעל קפלים רבים) קשה לראות את כל האיזורים שמאחורי הקפלים.
במרוצת השנים פותחו שיטות שונות לצמצום האפשרות לפספס ממצאים בקולונוסקופיה. הומצאו אביזרים שונים לצורך הרחבת השטח שניתן לראות בעת הבדיקה, ואחת מהן היא המצאה ישראלית פשוטה ויעילה: האנדורינג.

האנדורינג

האנדורינג הינו התקן סיליקון חד-פעמי, המולבש על קצה האנדוסקופ. הוא עשוי משתי שכבות של טבעות רכות וגמישות, המשטחות בעדינות את הקפלים הטבעיים של המעי. כשהקפל “מתיישר”, ניתן לראות את השטח הנסתר מאחוריו. באופן זה, משפר האנדורינג את איתור הממצאים החבויים בתוך הקפלים.

בנוסף, האנדורינג משפר את נראות כל שטח המעי, בכך שהוא שומר על מיקום האנדוסקופ במרכז צינור המעי לכל אורך הבדיקה.

הדגמה של שיטת האנדורינג ניתן לראות בסרטון הבא:

חשוב לציין:

הימצאות פוליפים באוכלוסיה הישראלית בסיכון ממוצע הוא כ- 25% מגיל 50 ומעלה. במחקרים נמצא כי השימוש באנדורינג מעלה את אחוז הגילוי המוקדם (איתור פוליפים) בצורה משמעותית לעומת שימוש באנדוסקופיה רגילה, גם בקרב אנדוסקופיסטים ותיקים ומנוסים. לפי המדווח בספרות המקצועית, שיעור הפיספוס של ממצאים משמעותיים במעי הינו כ- 30%, בעוד שבשימוש באנדורינג דווח על כ- 9% בלבד!

דר’ סנטו משתמש באנדורינג כשגרה, בכל הבדיקות האנדוסקופיות של דרכי העיכול התחתונות.